Devar/5768/Beshalach

עברית

… בְּשָׁמְעוֹ אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, עַל-ה'; וְנַחְנוּ מָה, כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ  (שמות טז:ז)

כשבני ישראל רעבו במדבר והתלוננו על משה ועל אהרון - היה טבעי שמשה היה נפגע ואומר, "אחרי שעשיתי כל כך הרבה בשבילכם, עודכם מתלוננים?". אבל הוא לא מדבר אליהם ככה. הוא אפילו לא מתרגז, אלא אומר להם "מי אנחנו בכלל, שתתלוננו עלינו?". הוא ממשיך: וְנַחְנוּ מָה, לֹא-עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל-ה'  (שמות טז:ח)

רוב מנהיגי העולם - בין היום, בין בעבר - מרגישים את עצמם חשובים מאד, ומראים את עצמם כך. ואמנם יש מצווה לכבד את המלך: כבוד גדול נוהגין במלך, ומשימין לו אימה ויראה בלב כל אדם--שנאמר 'שום תשים עליך מלך'  (דברים יז:טו), שתהיה אימתו עליך  (הל מלכים ב:א)

אבל לא כן משה רבנו, שעליו אמר הכתוב, וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה  (במדבר יג:ג) וכן פסוק להלכה: לעולם יתנהג בענווה יתרה--אין לנו גדול ממשה רבנו, והרי הוא אומר 'ונחנו מה'  (שמות טז:ז) . ויסבול טורחם ומשאם ותלונותם וקצפם 'כאשר יישא האומן את היונק'  (במדבר יא:יב). רועה קראו הכתוב, 'לרעות, ביעקוב עבדו'  (ראה תהילים עח:עא); ודרכו של רועה, מפורש בקבלה 'כרועה, עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו יישא; עלות, ינהל'  (ישעיהו מ:יא).  (הל מלכים ב:א)

מה נגיד על מנהיגינו? שהטוב בהם שחצן, והגרוע אוסר בנחושתיים ילדות? שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים--כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם  (ישעיה י:כג) מתי נשמע בארצנו קול צעקה, הדורש צדק ומשפט? אליהם אוכל רק לצטט דברי הנביא: לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה  (ישעיה י:יז)!