Actions

Devar/5768/Chukat

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768
Revision as of 21:17, 3 July 2008 by Ron (talk | contribs) (New page: {{subst: :devar/Latest}})
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Shlach 5768 - שלח תשס"ח
English text below
Send me feedback

עברית

וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם  (במדבר יג:לג)

עצם הבעיה של המרגלים הוא שלא בטחו בעצמם. ראו את עצמם כ"חגבים" ולא כבני אדם. כשראו את תושבי הארץ העזים, הגזימו את חומרת המצב, כי לא האמינו בעצמם וכנראה ששכחו את הבטחתו של בקב"ה שאכן יורישו את תושבי הארץ, עזים או לא.

אותו חוסר בטחון עצמי הופיע אצל שאול המלך, למשל: וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַפְּלִשְׁתִּי הָאֵלֶּה; וַיֵּחַתּוּ וַיִּרְאוּ, מְאֹד  (שמואל א יז:יא). ולעומתו דוד בן ישי, עדיין נער צעיר: כִּי מִי, הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, כִּי חֵרֵף, מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים ?  (שם כו)וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.  (שם מה). ולעומת המרגלים, כלב ויהושע: אַךְ בַּה', אַל-תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ, אַל-תִּירָאֻם  (במדבר יד:ט)

ובימינו אנו, אותו הסיפור חוזר חלילה. המושלים שלנו חסרי האמונה וחסרי בטחון עצמי, נכנעים לאויבים ערלי-לב המחרפים מערכות ה' אלוהי ישראל. עד מתי נרשה לעצמנו להמשיך כך? מתי יבוא צאצא בן ישי להחזירנו לממשל אלוהי?

English

And there we saw the Nephilim, the sons of Anak, who come of the Nephilim; and we were in our own sight as grasshoppers, and so we were in their sight  (Num 13:33)

The fundamental problem of the spies was they didn't have faith in themselves. The saw themselves as "grasshoppers", and not as humans. When they saw the fierce inhabitants of the Land, they exaggerated the severity of the situation, because they didn't believe in themselves and apparently had forgotten God's promise that indeed they would displace the residents of the Land, whether fierce or not.

That same lack of self-confidence appeared in King Saul; for example, And when Saul and all Israel heard those words of the Philistine, they were dismayed, and greatly afraid. (Samuel I 17:11). And as opposed to him David the son of Yishai, who was still a young youth: … for who is this uncircumcised Philistine, that he should have taunted the armies of the living God?  (ibid 26)Then said David to the Philistine: 'Thou comest to me with a sword, and with a spear, and with a javelin; but I come to thee in the name of the LORD of hosts, the God of the armies of Israel, whom thou hast taunted  (ibid 45). And as opposed to the spies, Calev and Yehoshua: Only rebel not against the LORD, neither fear ye the people of the land; for they are bread for us; their defence is removed from over them, and the LORD is with us; fear them not (Num 14:9)

In our very days, the same story unfolds again. Our rulers, lacking faith and lacking self-confidence, surrender to our uncircumsized-of-heart enemies, who taunt the armies of God the Lord of Israel. How long will we permit ourselves to continue thus? When will the descendant of the son of Yishai come, and return us to a Godly governance?



Top: Devar Prev: Behaalotcha




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.