Actions

Devar/5770/Shemot

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5770
Revision as of 11:06, 8 January 2010 by Ron (talk | contribs) (Created page with '<!-- vim: tw=0 ft=Wikipedia --> {{bismilla}} {{header|Shemot 5770|שמות תש"ע}} {{hebrew}} {{pasuqh|וַיֹּאמֶר, אַל-תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל-נְ…')
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)


Shemot 5770 - שמות תש"ע
English text below
Send me feedback

עברית

וַיֹּאמֶר, אַל-תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ -- כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא  (שמות ב:ג)

מה הקשר בין נעליים ואדמת קודש?

בהלכות בית הבחירה כתוב: וְאֵיזוֹ הִיא יִרְאָתוֹ? שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, אוֹ בְּמַנְעָל שֶׁבְּרַגְלָיו…  (הל' בית הבחירה ז:א). וכן בהלכות ברכת כוהנים: וּמִתַּקָּנוֹת רַבַּן יוֹחָנָן, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ הַכּוֹהֲנִים לַדּוּכָן בְּסַנְדָלֵיהֶן, אֵלָא עוֹמְדִים יְחֵפִים  (הל' תפילה וברכת כוהנים יד:ו). אומנם שניהם שונים: שהראשון בגלל יראת המקדש, והשני תקנה שלא יחשדו בייחוסם של הכוהנים.

אבל יש לשתי ההלכות ממד נוסף: הכנעת רוחו של המתקרב. קל להבין בקשר למי שנכנס למקדש -- שהרי זה הבית שבחר בו ה' לשכן שמו שם. ראוי לירא ממנו ולהיזכר כאשר נכנס שהנו בשר ודם וברייה קטנה ושפלה לעומת תמים הדעות. אף הכוהן כאשר בא לברך את העם, צריך גם הוא להיזכר שהיותו כוהן אינו בגלל תכונותיו -- אלא תלוי בבחירת ה' יתברך שמו בזרעו של אהרון -- ולכן הוא צריך להכניע את רוחו ולא להתגאות במעמדו, שאינו תלוי אלא במקרה הולדתו.

בפסוק שלנו, משה התקרב למקום בו ה' הישרה את שכינתו, ולכן -- בדומה למקדש -- הוא "אדמת קודש", ומשה היה צריך להתנהג בכבוד ולחלוץ נעליו. אבל היום, כאשר מבקרים אותו המקום בסיני (בהניח שהמקום הידוע אכן "המקום" הוא) -- אין חולצים נעליים. הסיבה לכך היא אותה הסיבה שלא חולצים בשילה: שְׁהוּא קִדְּשָׁהּ הָעֲזָרָה וִירוּשָׁלַיִם לְשָׁעָתָהּ, וְקִדְּשָׁה אוֹתָן לָעֲתִיד לָבוֹא  (הל' בית הבחירה ו:יג). כלומר, אותם המקומות שהשכינה שרתה בהם לפני שבית המקדש נבחר, קידשו לשעתם ולא לדורות. ואילו בית המקדש שבירושלים, קידשה לשעתה ולדורות. יהי רצון שנזכה לבניינה במהרה בימינו ונעלה כולנו להקביל פני השכינה.


English

And He said: 'Draw not nigh hither; put off thy shoes from off thy feet, for the place whereon thou standest is holy ground.'  (Ex 2:3)

What is the connection between shoes and holy ground?

In the Laws of the Chosen House it states: And what is "awe" of it? That one may not enter the Temple Precinct with his walking-stick, nor with shoes on his feet…  (Laws of the Chosen House 7:1). And likewise in the Laws of Cohanic Blessing: Among the decrees of Rabban Yohanan, was that the Cohanim not go up to the platform (to bless the people) while wearing their sandals, rather they should stand barefoot  (Laws of Cohanic Blessing 14:6). True, the two are different: the first is because of the respect due the Holy Temple, while the second is a decree to prevent people from thinking a particular Cohen is of improper lineage.

But they both share another dimension: the humbling of the person approaching. This is easy to understand in the first case, where one is entering the Temple Precinct -- because it is the House where God chose to rest His divine presence, therefore it is proper to be in awe of it and to recall that the one entering is but a lowly flesh and blood creature, compared to the One Who is perfect. Similarly, the Cohen who comes to bless the people, must recall that his being a Cohen is not due to any of his traits -- but rather is entirely dependent on God having chosen the offspring of Aaron -- therefore he must humble himself and not be proud of his status, which is only dependent upon an accident of his birth.

In our verse, Moshe approached the place where God caused His presence to be known, and therefore -- similar to the Temple -- it was "holy ground", and Moshe had to show respect and remove his shoes. But today, when we visit that spot in Sinai (assuming that the said location is in fact "the" place) -- we do not remove our shoes. The reason for that is the same reason we do not remove shoes when visiting Shilo: Because he sanctified the Temple courtyard and Jerusalem at that time, and sanctified it for the future as well  (Laws of the Chosen House 6:13). That is to say, those places where the Holy Presence was revealed before the Temple location was chosen -- were sanctified for their time only but not for all time. The Holy Temple in Jerusalem, however, was sanctified both for its own time as well as for all time. May it be His will that we merit to see it rebuilt speedily in our days, and we all go there to receive the Holy Presence.



Top: Devar Prev: Vayechi