Actions

Devar/5771/Toldot

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5771
Revision as of 08:54, 12 November 2010 by Ron (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Toldot 5771 - תולדות תשע"א
English text below
Send me feedback

עברית

גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ  (בראשית כו:ג)

מאד דומה למה שאמר לאברהם, כאן הוא מבטיח ליצחק שזרעו יירש את הארץ. זה מחזק את דבריו יתברך, שאמר לאברהם מקודם כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע  (בראשית כא:יב) -- ביצחק ולא בישמעאל. לישמעאל מעולם לא נאמר דבר כזה, לכן אין לו כל ירושה בארץ ישראל, ולו אבן אחת. בניו יִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה; עַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, נָפָל  (בראשית כה:יח). להם לא הייתה ירושה, לא בארץ הקדושה, ולא בכל ארץ אחרת.

הוא יתברך שמו, הבטיח ליצחק שיברך אותו וישמור עליו. וזה בתנאי: אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה: שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ  (בראשית כו:ב). הארץ לזרעך ניתנה, אבל אתה קונה אותה על ידי החזקה שאתה מחזיק בה. אל תצא ממנה, אפילו למחיה -- כי הארץ ירושת יורשיך היא.

יצחק נקבע בארץ ולא יצא ממנה אפילו במוות. אנחנו צריכים להיות כמוהו, קבועים בה. כאבני יסוד ענווים -- המהווים בסיס לבניין המפואר הבנוי ממעל להן. יהי רצון שיקים את סוכת דוד הנופלת ונהיה אנחנו יסודות הבניין שלו.


English

Sojourn in this land, and I will be with thee, and will bless thee; for unto thee, and unto thy seed, I will give all these lands, and I will establish the oath which I swore unto Abraham thy father  (Gen 26:3)

Very similar to what He told Abraham, here He promises Isaac that his offspring will inherit the Land. This strengthens what He, may He be blessed, said earlier to Abraham: for in Isaac shall seed be called to thee  (Gen 21:12) -- in Isaac, and not in Ishmael. No such statement was ever made to Ishmael, so he has not the slightest claim to the Land, not even to a single stone of it. His children dwelt from Havilah unto Shur that is before Egypt, as thou goest toward Asshur: over against all his brethren he did settle  (Gen 25:18). They had no inheritance, neither in the Holy Land nor in any other land.

He, may His Name be blessed, promised Isaac that He would bless him and guard him. But this was conditional: go not down unto Egypt; dwell in the land which I shall tell thee of  (Gen 26:2). The Land is given to your offspring, but you acquire it by the act of holding onto it. Do not leave it, even for lack of food -- because the Land is the inheritance of your inheritors.

Isaac was permanently affixed in the Land, and did not leave it even in death. We must be like him, affixed in the Land. Like humble foundation stones which are the base of the spectacular building built above them. May it be His will to raise up David's fallen booth, and that we be the foundation of His building.



Top: Devar Prev: Chayei Sarah Next: Vayetzei