Actions

Difference between revisions of "Devar/5768/Vayakhel"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(5 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Ki Tisa 5768|כי תשא תשס"ח}}
+
{{header|Vayakhel 5768|ויקהל תשס"ח}}
  
 
===עברית===
 
===עברית===
−
{{heb|'''…וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#1|שמות לב:א}} }}
+
{{heb|''' שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַה' ''' {{hcite|p/pt/pt0235.htm#2|שמות לה:ב}}}}
−
{{heb|'''…אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#4|שמות לב:ד}} }}
 
  
−
{{heb|אותם האנשים שראו נפלאות ה' במצרים, ועמדו במעמד הר סיני -- הם שביקשו שאהרון יעשה להם "אלוהים".  למרות שדרישתם זו קשה להבין, עוד יותר קשה להבין מה שאומרים דקות ספורות לאחר מכן: "אלה אלוהיך ישראל"! הלא ראו בעיניהם שהעגל יצא מהאש זה עתה, איך העלו על דעתם שהעגל ההוא העלה אותם מארץ מצרים? זה לא רק קשה לקבל, זה מגוחך!}}
+
{{heb|פסוק זה מופיע סמוך לציווי על מלאכת המשכן: '''קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה', כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' ''' {{hcite|p/pt/pt0235.htm#5|שמות לה:ה}}.  על הפסוק הראשון רש"י כותב, מבוסס על המכילתא: "הקדים לתת להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת".  זאת אומרת, אסור להמשיך במלאכת השמכן ביום השבת.  אילולי הציווי הזה, היינו חושבים שהמשכן יותר חשוב מכל דבר אחר, ואפילו משבת. בא הכתוב ומזהיר שמלאכה לא תיעשה בשבת, כי "יהיה לכם קודש" שהרי היא "שבת שבתון לה'".}}
  
−
{{heb|ה"ערב רב" שעלו איתם ממצרים הם הם שהתאוו לאלוהים שיוליכו אותם במדבר.  אבל בכל זאת קשה להבין איך היו יכולים להגיד את מה שאמרו! קודם כל, צריך לדעת שאלה היו רגילים להתייחס לבשר ודם כאלוה.  הרי פרעה היה נחשב לאלוה בקרב המצרים -- ולא רק נחשב אלה נעבד. לאנשים האלה היה טבעי שמשה ייחשב כאלוה.}}
+
{{heb|השורש "ק-ד-ש" מביע הבדלה וייחוד.  כאשר "מקדישים" דבר, מייחדים אותו לייעוד שונה מן הכלל. עם ישראל הנו "עם קדוש", כלומר מיוחד ומובדל.  לעומת זאת, להבדיל אלף הבדלות, "קדשה" היא אישה המובדלת בהתנהגותה המינית מכלל הנשים.}}
  
−
{{heb|אך לומר "אלה אלוהיך ישראל" לגבי גוש מתכת אילם, שכרגע נוצר?  כדי להבין את זאת, צריך להימנע מלהשוות "עובד עבודה זרה" ל"טיפש".  הם ראו את משה לא כבורא עולם, אלה כמי שמרצה הכוחות העליונים ויכול למשוך השפעה טובה לעולם התחתון.  כשהוא נעלם, חשדו שמא איבד כוחו, ובקשו למצוא מישהו שיוכל להשפיע כמוהו. כיוון שידעו שהשור הוא חזק ויציב, חשבו שאותו הכוח שהיה במשה, יימצא בצורה הזאת.  כלומר, מה שחשוב אצלם הוא המושג של הכוח, ולא מי ומה יפעיל אותו.}}
+
{{heb|כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו.  וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם).  אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדים גם אם לא מקדישים!  למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת.  אם כן, מה מועיל קידוש?}}
 +
 
 +
{{heb|מצווה קידוש באה מן הפסוק: '''זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ''' {{hcite|p/pt/pt0220.htm#7|שמות כ:ז}} {{hcite|/i/3129.htm#1|הל' שבת כט:א}} המצווה היא, לזכור את השבת בדברים -- לכן אומרים נוסח הקידוש וההבדלה.  כדי שנזכור ששבת אינה כמו שאר הימים, אלא מיוחדת ומובדלת -- שאפילו לבנות את המקדש, שהיא מצווה החלה על כל אחד ואחד מישראל, לא דוחה את קדושת השבת.}}
  
−
{{heb|כמובן, הם טעו ובטעותם גרמו לאחרים לטעות.  הבעיה הזאת נשארת עד היום: שחושבים שמה שחשוב אינו מה שצוונו לעשות אלא המושג מאחרי המצווה.  האמת היא ששניהם חשובים, אבל לא תמיד יודעים מה היא הסיבה למצווה -- אבל תמיד יודעים מה הוא הציווי!  ולכן הרבה יותר חשוב ללמוד מהות המצווה מאשר לנתח מה שאחריה.}}
 
  
 
===English===
 
===English===
−
{{tag|english}}
+
'''Six days shall work be done, but on the seventh day there shall be to you a holy day, a sabbath of solemn rest to the LORD'''{{hcite|p/pt/pt0235.htm#2|Ex 35:2}}
−
'''…and said unto him: 'Up, make us a god who shall go before us; for as for
 
−
this Moses, the man that brought us up out of the land of Egypt, we know not
 
−
what is become of him ''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#1|Ex 32:1}}
 
−
'''…This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#4|Ex 32:4}}
 
  
−
Those very people who saw God's wonders in Egypt, and stood at the giving of the Law at Sinai -- they asked Aaron to make them a "god".  Despite this demand of theirs being hard to understand, it is even harder to understand what they say just a few minutes later: "This is thy god, O Israel"! They just saw with their own eyes, the calf coming out from the fire; how could they imagine that that calf took them out from Egypt?  This isn't just hard to accept, it's ludicrous!
+
This verse appears next to the commandment regarding the work of building the Tabernacle: '''Take ye from among you an offering unto the LORD, whosoever is of a willing heart, let him bring it, the LORD'S offering''' {{hcite|p/pt/pt0235.htm#5|Ex 35:5}}.  Regarding the first verse, Rashi writes based on the Mechilta: "He gave them the warning concerning Shabbat before the commandment regarding the building of the Tabernacle, to say that it does not set aside Shabbat".  That is to say, it is forbidden to continue working on the Tabernacle on Shabbat.  If it weren't for this commandment, we would think that the Tabernacle is more important than anything else, even Shabbat. Therefore the Torah comes and tells us that no work may be done on Shabbat, because "it will be a holy day for you", since it is a "sabbath of solemn rest for the LORD".
  
−
The "mixed multitude" who came out with them from Egypt, they were the ones who desired a god who would lead them in the wilderness. But still, it is hard to understand how they could say what they said! First of all, one must know that they were used to treating flesh-and-blood as a god.  After all, Pharaoh was considered a god by the Egyptians -- and not only considered as such, but actually worshipped.  It was natural for these people to treat Moses as a god.
+
The root of the Hebrew word "qadosh" (holy), "q-d-sh", expresses the concepts of separation and distinction. When we "meqadesh" (sanctify) something, we distinguish it for a purpose which is different from the usual. The Jewish people are a "`am qadosh" (holy people), that is to say special and separate.  As opposed to that, and with no other connection to it, a "qedeshah" (prostitute) is a woman who is distinguished from other women by her sexual behavior.
  
−
But to say, "this is your god, O Israel" regarding a lump of mute metal which was only just created?  In order to understand this, one must refrain from equating "idolater" with "stupid". They saw Moses not as the creator of the world, but as someone who could appease the "upper powers" and who could pull down beneficial influences to the lower realms. When he disappeared, they suspected perhaps he had lost his power, and they sought to find someone who could influence the "upper powers" as he did.  Since they knew the ox was a strong and steady creature, they thought the same power which Moses had might be found in this form.  That is, what was important was the ''concept'' of the power, not who and what used it.
+
When we say "qiddush" on Sabbath eve, we indeed separate and distinguish the time period called "shabbat", from all the time periods preceding it; and likewise in "havdalah" after shabbat, with regard to the future time periods ("qiddush" and "havdalah" are one commandment according to Rambam).   But shabbat brings with it all of its special obligations even if we don't "make qiddush"! For example, it is forbidden to light a shabbat candle after the sun has set on shabbat eve.  If so, what use is qiddush?
  
−
Of course, they erred, and in their error caused others to err.  This problem remains with us until today:  that people think that what is important is not ''what'' we were commanded but rather the ''concept'' behind the commandment.  In truth, both are important; but while we don't always know what the underlying concept of the commandment is, we do always know what the commandment is!  Therefore it is much more important to learn ''what'' the commandment is than to investigate what is behind it.
+
The commandment of qiddush comes from the verse, '''Remember the sabbath day, to keep it holy'''{{hcite|p/pt/pt0220.htm#7|Ex 20:7}} {{hcite|/i/3129.htm#1|Laws of Shabbat 29:1}}.  The commandment is to remember Shabbat with words -- therefore we say the "qidush" and "havdalah". So that we remember that Shabbat is not like any other day, rather special and separate -- even the building of the Temple, which is a commandment which applies to each and every Jew, doesn't defer the sanctity of Shabbat.
  
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Tetsaveh|Tetsaveh||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Ki Tisa|Ki Tisa|Devar/5768/Pekudei|Pekudei}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 10:07, 7 March 2008

בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Vayakhel 5768 - ויקהל תשס"ח
English text below
Send me feedback

עברית

שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַה'  (שמות לה:ב)

פסוק זה מופיע סמוך לציווי על מלאכת המשכן: קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה', כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה'  (שמות לה:ה). על הפסוק הראשון רש"י כותב, מבוסס על המכילתא: "הקדים לתת להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת". זאת אומרת, אסור להמשיך במלאכת השמכן ביום השבת. אילולי הציווי הזה, היינו חושבים שהמשכן יותר חשוב מכל דבר אחר, ואפילו משבת. בא הכתוב ומזהיר שמלאכה לא תיעשה בשבת, כי "יהיה לכם קודש" שהרי היא "שבת שבתון לה'".

השורש "ק-ד-ש" מביע הבדלה וייחוד. כאשר "מקדישים" דבר, מייחדים אותו לייעוד שונה מן הכלל. עם ישראל הנו "עם קדוש", כלומר מיוחד ומובדל. לעומת זאת, להבדיל אלף הבדלות, "קדשה" היא אישה המובדלת בהתנהגותה המינית מכלל הנשים.

כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו. וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם). אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדים גם אם לא מקדישים! למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת. אם כן, מה מועיל קידוש?

מצווה קידוש באה מן הפסוק: זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ  (שמות כ:ז)  (הל' שבת כט:א) המצווה היא, לזכור את השבת בדברים -- לכן אומרים נוסח הקידוש וההבדלה. כדי שנזכור ששבת אינה כמו שאר הימים, אלא מיוחדת ומובדלת -- שאפילו לבנות את המקדש, שהיא מצווה החלה על כל אחד ואחד מישראל, לא דוחה את קדושת השבת.


English

Six days shall work be done, but on the seventh day there shall be to you a holy day, a sabbath of solemn rest to the LORD (Ex 35:2)

This verse appears next to the commandment regarding the work of building the Tabernacle: Take ye from among you an offering unto the LORD, whosoever is of a willing heart, let him bring it, the LORD'S offering  (Ex 35:5). Regarding the first verse, Rashi writes based on the Mechilta: "He gave them the warning concerning Shabbat before the commandment regarding the building of the Tabernacle, to say that it does not set aside Shabbat". That is to say, it is forbidden to continue working on the Tabernacle on Shabbat. If it weren't for this commandment, we would think that the Tabernacle is more important than anything else, even Shabbat. Therefore the Torah comes and tells us that no work may be done on Shabbat, because "it will be a holy day for you", since it is a "sabbath of solemn rest for the LORD".

The root of the Hebrew word "qadosh" (holy), "q-d-sh", expresses the concepts of separation and distinction. When we "meqadesh" (sanctify) something, we distinguish it for a purpose which is different from the usual. The Jewish people are a "`am qadosh" (holy people), that is to say special and separate. As opposed to that, and with no other connection to it, a "qedeshah" (prostitute) is a woman who is distinguished from other women by her sexual behavior.

When we say "qiddush" on Sabbath eve, we indeed separate and distinguish the time period called "shabbat", from all the time periods preceding it; and likewise in "havdalah" after shabbat, with regard to the future time periods ("qiddush" and "havdalah" are one commandment according to Rambam). But shabbat brings with it all of its special obligations even if we don't "make qiddush"! For example, it is forbidden to light a shabbat candle after the sun has set on shabbat eve. If so, what use is qiddush?

The commandment of qiddush comes from the verse, Remember the sabbath day, to keep it holy (Ex 20:7)  (Laws of Shabbat 29:1). The commandment is to remember Shabbat with words -- therefore we say the "qidush" and "havdalah". So that we remember that Shabbat is not like any other day, rather special and separate -- even the building of the Temple, which is a commandment which applies to each and every Jew, doesn't defer the sanctity of Shabbat.



Top: Devar Prev: Ki Tisa Next: Pekudei



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5768/Vayakhel&oldid=3541"