Difference between revisions of "Devar/5768/Vayikra"
From RonWareWiki
< Devar | 5768
(New page: {{subst: :Devar/Latest}}) |
|||
Line 1: | Line 1: | ||
{{bismilla}} | {{bismilla}} | ||
− | {{header| | + | {{header|Vayikra 5768|ויקרא תשס"ח}} |
===עברית=== | ===עברית=== | ||
− | {{heb|''' | + | {{heb|'''אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה' ''' {{hcite|p/pt/pt0301.htm#2|ויקרא א:ב}}}} |
− | {{heb| | + | {{heb|הרבה אומרים שספר ויקרא אינו מעניין אותם, כי הוא מדבר בעיקר על מצוות ש"אינן מעשיות". לא רק כי מדובר לרוב במצוות המוטלות על בני לוי, אלא גם מדובר במעשה הקרבנות -- והעניין הזה רחוק מאד מתודעת הציבור הרחב. יש שאומרים שאין צורך להתעמק בנושאים אלה, כי לא נצטרך עוד להביא קרבנות, חו"ש!}} |
− | {{heb| | + | {{heb|דבר תמוה הוא -- שאנשי דת ושומרי מצוות יביעו דעות כאלה. קשה לעלות על הדעת שהשם יתברך יקדיש חלק כה גדול של התורה לעניינים ש"אינם מעשיים"! כל דקדוקי מצוות הקרבנות אכן קיימים וחובה עלינו לעשותם כהלכתם, כמובא בדיוק רב ב"משנה תורה" -- אלא שבגלל עוונותינו וחוסר רצוננו, בית המקדש איננו קיים כעת.}} |
+ | |||
+ | {{heb|מפני שמעשה הקרבנות מכיל מצוות הנוהגות לדורות, עלינו ללמוד ולשנן ולהתכונן לאותו יום (מהרה יבוא!) בו נוכל שוב להקריב עולותינו וחטאתינו, נדבותינו ופסחינו. כי כך הוא רצון ה' יתברך, לקרב אותנו אליו לא רק דרך תפילה ומעשים טובים ותלמוד תורה, אלא גם על ידי הקרבת קרבנות. בלי בית המקדש וסדר הקרבנות, אנו עדיין נמצאים בגלות, אפילו כשיושבים על אדמתנו.}} | ||
+ | |||
+ | {{heb|על ידי בניית בית המקדש נביא שלום לעולם. כי כל גויי העולם הרוצים להביא עולות, מקבלים מהם {{hcite|i/8503.htm|ראה הל' מעשה הקרבנות ג}}, וכתב הנביא: '''וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים''' {{hcite|p/pt/pt1056.htm#7|ישעיה נו:ז}}. למרות זאת, לא כל יהודי יוכל להקריב: '''ישראל שהוא משומד לעבודה זרה, או מחלל שבת בפרהסיה--אין מקבלין ממנו קרבן כלל. אפילו העולה שמקבלין אותה מן הגוי--אין מקבלין אותה מן המשומד הזה, שנאמר "אדם כי יקריב מכם": מפי השמועה למדו--"מכם" ולא כולכם, להוציא את המשומד. אבל אם היה משומד לשאר עבירות--מקבלין ממנו כל הקרבנות, כדי שיחזור בתשובה''' {{hcite|i/8503.htm#4|הל' מעשה הקרבנות ג:ד}}.}} | ||
===English=== | ===English=== | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/ | + | {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Pekudei|Pekudei||}} |
{{devar}} | {{devar}} |
Revision as of 08:59, 14 March 2008
עברית
אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה' (ויקרא א:ב)
הרבה אומרים שספר ויקרא אינו מעניין אותם, כי הוא מדבר בעיקר על מצוות ש"אינן מעשיות". לא רק כי מדובר לרוב במצוות המוטלות על בני לוי, אלא גם מדובר במעשה הקרבנות -- והעניין הזה רחוק מאד מתודעת הציבור הרחב. יש שאומרים שאין צורך להתעמק בנושאים אלה, כי לא נצטרך עוד להביא קרבנות, חו"ש!
דבר תמוה הוא -- שאנשי דת ושומרי מצוות יביעו דעות כאלה. קשה לעלות על הדעת שהשם יתברך יקדיש חלק כה גדול של התורה לעניינים ש"אינם מעשיים"! כל דקדוקי מצוות הקרבנות אכן קיימים וחובה עלינו לעשותם כהלכתם, כמובא בדיוק רב ב"משנה תורה" -- אלא שבגלל עוונותינו וחוסר רצוננו, בית המקדש איננו קיים כעת.
מפני שמעשה הקרבנות מכיל מצוות הנוהגות לדורות, עלינו ללמוד ולשנן ולהתכונן לאותו יום (מהרה יבוא!) בו נוכל שוב להקריב עולותינו וחטאתינו, נדבותינו ופסחינו. כי כך הוא רצון ה' יתברך, לקרב אותנו אליו לא רק דרך תפילה ומעשים טובים ותלמוד תורה, אלא גם על ידי הקרבת קרבנות. בלי בית המקדש וסדר הקרבנות, אנו עדיין נמצאים בגלות, אפילו כשיושבים על אדמתנו.
על ידי בניית בית המקדש נביא שלום לעולם. כי כל גויי העולם הרוצים להביא עולות, מקבלים מהם (ראה הל' מעשה הקרבנות ג), וכתב הנביא: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים (ישעיה נו:ז). למרות זאת, לא כל יהודי יוכל להקריב: ישראל שהוא משומד לעבודה זרה, או מחלל שבת בפרהסיה--אין מקבלין ממנו קרבן כלל. אפילו העולה שמקבלין אותה מן הגוי--אין מקבלין אותה מן המשומד הזה, שנאמר "אדם כי יקריב מכם": מפי השמועה למדו--"מכם" ולא כולכם, להוציא את המשומד. אבל אם היה משומד לשאר עבירות--מקבלין ממנו כל הקרבנות, כדי שיחזור בתשובה (הל' מעשה הקרבנות ג:ד).
English
Top: Devar | Prev: Pekudei |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.