Difference between revisions of "Devar/5768/Behaalotcha"

Latest revision as of 10:08, 20 June 2008

Behaalotcha 5768 - בהעלותך תשס"ח English text below Send me feedback

עברית

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה-יְצַוֶּה ה' לָכֶם (במדבר ט:ח)

משך הדורות עמדו בישראל מאות נביאים, ורק חלק קטן מהם זכו להזכרה בתנ"ך. כולם דומים באופן הנבואה -- שה' דיבר אתם במראה הנבואה או חלום, וכולן, כשמתנבאין, אבריהן מזדעזעין וכוח הגוף כושל (הל' יסודי התורה ז:ה). כלומר, שלא שלטו על עצמם בעת מראה הנבואה.

אבל כל הנביאים, אין מתנבאים בכל עת שירצו. ומשה רבנו, אינו כן, אלא כל זמן שיחפוץ, רוח הקודש לובשתו ונבואה שורה עליו; ואינו צריך לכוון דעתו ולהזדמן לה, שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת. לפיכך מתנבא בכל עת, שנאמר "עמדו ואשמעה, מה יצווה ה' לכם" (במדבר ט,ח). (הל' יסודי התורה ז:יג)

אע"פ שמשה רבינו היה מיוחד, מצווה לשמוע לכל נביא שיעמוד בישראל: מצוה לשמוע ממנו, שנאמר "אליו, תשמעון" (דברים יח,טו) (הל' יסודי התורה ז:טז). אלא שכבר אלפי שנים ,לא ראינו נביא חדש בישראל.

יהי רצון שנזכה לחידוש הנבואה בישראל, ועל ידי כך לחידוש מלכות בית דוד!

English

And Moses said unto them: 'Stay ye, that I may hear what the LORD will command concerning you.' (Num 9:8)

Throughout the generations, hundreds of prophets came from the Jewish people, but only a small portion merited to be mentioned in the Bible. All of them were similar in the manner of their prophecy -- that God would speak to them in a prophetic vision or in a dream, and all of them, when they were prophesying, their limbs would shake and their bodily strength falter (Laws of the Fundamentals of Torah 7:5). That is to say, they were not in control of themselves during prophetic visions.

But none of the prophets, would prophesy whenever he wanted. But Moshe our teacher was not like that; rather, whenever he desired, the Holy spirit would envelope him, and he did not need to concentrate and prepare himself for it, since he was always in a state of concentration and prepared, and awaiting like the ministering angels. Therefore he would prophesy whenever he wanted, as the verse states, "Stay ye, that I may hear what the LORD will command concerning you" (Num 9:8). (Laws of the Fundamentals of Torah 7:13)

Even though Moshe our teacher was unique, it is a mitsvah to obey any prophet who may arise amongst the Jewish people: it is a mitsvah to obey him, as the verse states, "you shall obey him" (Deut 18:15) (Laws of the Fundamentals of Torah 7:16). Except that for thousands of years we have not seen a new prophet amongst the Jewish people.

May it be His will that we merit a renewal of prophecy, and through that the renewal of the Kingship of the House of David!

Top: Devar

Prev: Naso

Next: Shlach

Send Ron feedback on this essay.

@@ Line 1: / Line 1: @@
 {{bismilla}}
-{{header|Naso 5768|נשא תשס"ח}}
+{{header|Behaalotcha 5768|בהעלותך תשס"ח}}
 ===עברית===
-{{heb|''' יְבָרֶכְךָ ה', וְיִשְׁמְרֶךָ'''}}
+{{heb|'''וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֹשֶׁה:  עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה-יְצַוֶּה ה' לָכֶם''' {{hcite|p/pt/pt0409.htm#8|במדבר ט:ח}}}}
-{{heb|'''יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ'''}}
-{{heb|''' יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.''' {{hcite|p/pt/pt0406.htm#24|במדבר ו:כד-כו}}}}
-{{heb| המילים המוכרות האלה באות מתוך הפרשה שלנו, בה ה' מצווה את בני אהרון, '''כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''.  אחד מתפקידי הכוהנים הוא לברך את שאר העם, דווקא בנוסח הזה.  ''' אין הכוהנים רשאין בכל מקום, להוסיף ברכה על שלושת הפסוקים ''' {{hcite|i/2214.htm#12|הל' תפילה וברכת כוהנים יד:יב}} }}
+{{heb|משך הדורות עמדו בישראל מאות נביאים, ורק חלק קטן מהם זכו להזכרה בתנ"ך.  כולם דומים באופן הנבואה -- שה' דיבר אתם במראה הנבואה או חלום, '''וכולן, כשמתנבאין, אבריהן מזדעזעין וכוח הגוף כושל''' {{hcite|i/1107.htm#5|הל' יסודי התורה ז:ה}}.  כלומר, שלא שלטו על עצמם בעת מראה הנבואה.  }}
-{{heb|היה הגיוני לומר שאם לברך את העם הם צריכים, כל נוסח של ברכה, בכל שפה, יהיה מתאים לברך את העם.  אבל אין הדבר כן -- רק במילים האלה דווקא מותר לכוהנים לברך את העם.  '''אין ברכת כוהנים נאמרת בכל מקום אלא בלשון הקודש, שנאמר "כה תברכו את בני ישראל" (במדבר ו,כג):  כך למדו שומעי שמועה ממשה רבנו--"כה תברכו", בעמידה; "כה תברכו", בנשיאת כפיים; "כה תברכו", בלשון הקודש; "כה תברכו", פנים כנגד פנים; "כה תברכו", בקול רם; "כה תברכו", בשם המפורש, והוא שיהיה במקדש, כמו שאמרנו''' {{hcite|i/2214.htm#11|הל' תפילה וברכת כוהנים יד:יא}}.}}
+{{heb|אבל '''כל הנביאים, אין מתנבאים בכל עת שירצו.  ומשה רבנו, אינו כן, אלא כל זמן שיחפוץ, רוח הקודש לובשתו ונבואה שורה עליו; ואינו צריך לכוון דעתו ולהזדמן לה, שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת.  לפיכך מתנבא בכל עת, שנאמר "עמדו ואשמעה, מה יצווה ה' לכם" (במדבר ט,ח).''' {{hcite|i/1107.htm#13|הל' יסודי התורה ז:יג}} }}
-{{heb|אם כן, מה כוונת הכתוב, "תברכו"?  ברור שאין הברכה הזאת נובעת מרצונם של הכוהנים המברכים, אלא מתוך רצונו של הקב"ה שצוום לברך.  אילו היה תלוי בכוהן, היינו חושבים שרק כוהן מיוחד יברך, אלא '''ואל תתמה ותאמר, ומה תועיל ברכת הדיוט זה--שאין קיבול הברכה תלוי בכוהנים, אלא בהקדוש ברוך הוא:  שנאמר "ושמו את שמי, על בני ישראל; ואני, אברכם" (במדבר ו,כז)--הכוהנים עושין מצוה שנצטוו בה, והקדוש ברוך הוא ברחמיו מברך את ישראל כחפצו''' {{hcite|i/2215.htm#9|הל' תפילה וברכת כוהנים טו:ט}}.}}
+{{heb|אע"פ שמשה רבינו היה מיוחד, מצווה לשמוע לכל נביא שיעמוד בישראל: '''מצוה לשמוע ממנו, שנאמר "אליו, תשמעון" (דברים יח,טו)''' {{hcite|i/1107.htm#16|הל' יסודי התורה ז:טז}}.  אלא שכבר אלפי שנים ,לא ראינו נביא חדש בישראל.}}
-{{heb|יברך השם את עמו בבניין בית מקדשנו בקרוב, בו נזכה לשמוע את הכוהנים מברכים את העם בשם המפורש, ככתוב, "כה תברכו".}}
+{{heb|יהי רצון שנזכה לחידוש הנבואה בישראל, ועל ידי כך לחידוש מלכות בית דוד!}}
 {{tag|english}}
 ===English===
-'''The LORD bless thee, and keep thee'''<br>
+'''And Moses said unto them: 'Stay ye, that I may hear what the LORD will command concerning you.'''' {{hcite|p/pt/pt0409.htm#8|Num 9:8}}
-'''The LORD make His face to shine upon thee, and be gracious unto thee'''<br>
-'''The LORD lift up His countenance upon thee, and give thee peace.''' {{hcite|p/pt/pt0406.htm#24|Num 6:24-26}}
-These familiar words come from our ''parasha'', in which God commands the children of Aaron, '''So shall they put My name upon the children of Israel'''.  One of the jobs of the Kohanim is to bless the rest of the people, specifically in this manner.  '''The Kohanim are not permitted, anywhere, to add any blessing to these three verses.''' {{hcite|i/2214.htm#12|Laws of Prayer and Kohanic Blessing 14:12}}
+Throughout the generations, hundreds of prophets came from the Jewish people, but only a small portion merited to be mentioned in the Bible.  All of them were similar in the manner of their prophecy -- that God would speak to them in a prophetic vision or in a dream, '''and all of them, when they were prophesying, their limbs would shake and their bodily strength falter''' {{hcite|i/1107.htm#5|Laws of the Fundamentals of Torah 7:5}}.  That is to say, they were not in control of themselves during prophetic visions.
-It would be logical to say that if they need to bless the people, that it would be proper to use any formulation of blessing, in any language.  But it isn't so -- only with these specific words are the Kohanim permitted to bless the people.  '''The Kohanic blessing, everywhere, may only be said in the Holy tongue, as the verse states: "So shall they put My name upon the children of Israel" (Num 6:23):  So the transmitters of the tradition heard from Moshe our teacher -- "So shall they put", standing; "So shall they put", by the lifting of hands; "So shall they put", in the Holy tongue; "So shall they put", face to face; "So shall they put", out loud; "So shall they put", with God's explicit name, and that is, if they are in the Temple, as we said before.''' {{hcite|i/2214.htm#11|Laws of Prayer and Kohanic Blessing 14:12}}
+But '''none of the prophets, would prophesy whenever he wanted.  But Moshe our teacher was not like that; rather, whenever he desired, the Holy spirit would envelope him, and he did not need to concentrate and prepare himself for it, since he was always in a state of concentration and prepared, and awaiting like the ministering angels.  Therefore he would prophesy whenever he wanted, as the verse states, "Stay ye, that I may hear what the LORD will command concerning you" (Num 9:8).'''{{hcite|i/1107.htm#13|Laws of the Fundamentals of Torah 7:13}}
-If so, what is the meaning of the verse, "So shall they put"?  It is clear that this blessing does not emanate from the will of the Kohanim, but rather from the will of the Holy One, blessed be He, who commanded them to bless.  If it depended upon the Kohen, we would think that only special Kohanim would be able to bless, but '''and do not wonder and say, 'what benefit can derive from the blessing of such an ordinary person?' -- because the reception of the blessing does not depend on the Kohanim, but rather on the Holy One, blessed be He, as the verse states, "So shall they put My name upon the children of Israel, and I will bless them." (Num 6:26) -- the Kohanim do the commandment which they were commanded , and the Holy One blessed be He, in His mercy, blesses the Jews as He will.''' {{hcite|i/2215.htm#9|Laws of Prayer and Kohanic Blessing 15:9}}
+Even though Moshe our teacher was unique, it is a mitsvah to obey any prophet who may arise amongst the Jewish people: '''it is a mitsvah to obey him, as the verse states, "you shall obey him" (Deut 18:15)''' {{hcite|i/1107.htm#16|Laws of the Fundamentals of Torah 7:16}}.  Except that for thousands of years we have not seen a new prophet amongst the Jewish people.
-May God soon bless His people with the building of the Temple, in which we will merit to hear the Kohanim bless the people with the explicit Name, as the verse states, "So shall they put My name".
+May it be His will that we merit a renewal of prophecy, and through that the renewal of the Kingship of the House of David!
-{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Bamidbar|Bamidbar||}}
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Naso|Naso|Devar/5768/Shlach|Shlach}}
 {{devar}}

Difference between revisions of "Devar/5768/Behaalotcha"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768

Latest revision as of 10:08, 20 June 2008

עברית

English