|
|
| (5 intermediate revisions by the same user not shown) |
| Line 1: |
Line 1: |
| | {{bismilla}} | | {{bismilla}} |
| − | {{header|Vayakhel 5768|ויקהל תשס"ח}} | + | {{header|Pekudei 5768|פקודי תשס"ח}} |
| | | | |
| | ===עברית=== | | ===עברית=== |
| − | {{heb|''' שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַה' ''' {{hcite|p/pt/pt0235.htm#2|שמות לה:ב}}}} | + | {{heb|'''וַתֵּכֶל--כָּל-עֲבֹדַת, מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד; וַיַּעֲשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂו'''' {{hcite|p/pt/pt0239.htm#32|שמות לט:לב}}}} |
| | | | |
| − | {{heb|פסוק זה מופיע סמוך לציווי על מלאכת המשכן: '''קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה', כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' ''' {{hcite|p/pt/pt0235.htm#5|שמות לה:ה}}. על הפסוק הראשון רש"י כותב, מבוסס על המכילתא: "הקדים לתת להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת". זאת אומרת, אסור להמשיך במלאכת השמכן ביום השבת. אילולי הציווי הזה, היינו חושבים שהמשכן יותר חשוב מכל דבר אחר, ואפילו משבת. בא הכתוב ומזהיר שמלאכה לא תיעשה בשבת, כי "יהיה לכם קודש" שהרי היא "שבת שבתון לה'".}} | + | {{heb|התורה לא אומרת שעשו מה שה' ציווה, אלא שעשו ככל אשר ציוום. גם בהמשך ''' כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה: כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵת כָּל-הָעֲבֹדָה. וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָה, וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ--כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', כֵּן עָשׂוּ; וַיְבָרֶךְ אֹתָם, מֹשֶׁה''''{{hcite|p/pt/pt0239.htm#42|שמות לט:מב-מג}}}} |
| − | | |
| − | {{heb|השורש "ק-ד-ש" מביע הבדלה וייחוד. כאשר "מקדישים" דבר, מייחדים אותו לייעוד שונה מן הכלל. עם ישראל הנו "עם קדוש", כלומר מיוחד ומובדל. לעומת זאת, להבדיל אלף הבדלות, "קדשה" היא אישה המובדלת בהתנהגותה המינית מכלל הנשים.}}
| |
| − | | |
| − | {{heb|כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו. וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם). אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדים גם אם לא מקדישים! למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת. אם כן, מה מועיל קידוש?}}
| |
| − | | |
| − | {{heb|מצווה קידוש באה מן הפסוק: '''זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ''' {{hcite|p/pt/pt0220.htm#7|שמות כ:ז}} {{hcite|/i/3129.htm#1|הל' שבת כט:א}} המצווה היא, לזכור את השבת בדברים -- לכן אומרים נוסח הקידוש וההבדלה. כדי שנזכור ששבת אינה כמו שאר הימים, אלא מיוחדת ומובדלת -- שאפילו לבנות את המקדש, שהיא מצווה החלה על כל אחד ואחד מישראל, לא דוחה את קדושת השבת.}}
| |
| | | | |
| | + | {{heb|רצונו לומר שדייקו בעשיית מלאכת המקדש, בדיוק כאשר צוו. וזאת אות לנו, שבעשיית המצוות במלואן ובדיוק, גם אנחנו נתברך כאשר נתברכו אבותינו.}} |
| | | | |
| | ===English=== | | ===English=== |
| − | '''Six days shall work be done, but on the seventh day there shall be to you a holy day, a sabbath of solemn rest to the LORD'''{{hcite|p/pt/pt0235.htm#2|Ex 35:2}} | + | '''Thus was finished all the work of the tabernacle of the tent of meeting; and the children of Israel did according to all that the LORD commanded Moses, so did they''' {{hcite|p/pt/pt0239.htm#32|Ex 39:32}} |
| − | | |
| − | This verse appears next to the commandment regarding the work of building the Tabernacle: '''Take ye from among you an offering unto the LORD, whosoever is of a willing heart, let him bring it, the LORD'S offering''' {{hcite|p/pt/pt0235.htm#5|Ex 35:5}}. Regarding the first verse, Rashi writes based on the Mechilta: "He gave them the warning concerning Shabbat before the commandment regarding the building of the Tabernacle, to say that it does not set aside Shabbat". That is to say, it is forbidden to continue working on the Tabernacle on Shabbat. If it weren't for this commandment, we would think that the Tabernacle is more important than anything else, even Shabbat. Therefore the Torah comes and tells us that no work may be done on Shabbat, because "it will be a holy day for you", since it is a "sabbath of solemn rest for the LORD".
| |
| − | | |
| − | The root of the Hebrew word "qadosh" (holy), "q-d-sh", expresses the concepts of separation and distinction. When we "meqadesh" (sanctify) something, we distinguish it for a purpose which is different from the usual. The Jewish people are a "`am qadosh" (holy people), that is to say special and separate. As opposed to that, and with no other connection to it, a "qedeshah" (prostitute) is a woman who is distinguished from other women by her sexual behavior.
| |
| − | | |
| − | When we say "qiddush" on Sabbath eve, we indeed separate and distinguish the time period called "shabbat", from all the time periods preceding it; and likewise in "havdalah" after shabbat, with regard to the future time periods ("qiddush" and "havdalah" are one commandment according to Rambam). But shabbat brings with it all of its special obligations even if we don't "make qiddush"! For example, it is forbidden to light a shabbat candle after the sun has set on shabbat eve. If so, what use is qiddush?
| |
| | | | |
| − | The commandment of qiddush comes from the verse, '''Remember the sabbath day, to keep it holy'''{{hcite|p/pt/pt0220.htm#7|Ex 20:7}} {{hcite|/i/3129.htm#1|Laws of Shabbat 29:1}}. The commandment is to remember Shabbat with words -- therefore we say the "qidush" and "havdalah". So that we remember that Shabbat is not like any other day, rather special and separate -- even the building of the Temple, which is a commandment which applies to each and every Jew, doesn't defer the sanctity of Shabbat. | + | The Torah doesn't say that "they did what God commanded", rather that they did "all that God commanded". Likewise further on, '''According to all that the LORD commanded Moses, so the children of Israel did all the work. And Moses saw all the work, and, behold, they had done it; as the LORD had commanded, even so had they done it. And Moses blessed them.'''{{hcite|p/pt/pt0239.htm#42|Ex 39:42-43}} |
| | | | |
| | + | That is to say that they were precise in the performance of the construction of the Tabernacle, precisely as they were commanded. And this is a sign also for us, that through precise and full performance of the commandments, we too will be blessed as our forefathers were blessed. |
| | | | |
| − | {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Ki Tisa|Ki Tisa||}} | + | {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Vayakhel|Vayakhel|Devar/5768/Vayikra|Vayikra}} |
| | {{devar}} | | {{devar}} |
Pekudei 5768 - פקודי תשס"ח
English text below
Send me feedback
עברית
וַתֵּכֶל--כָּל-עֲבֹדַת, מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד; וַיַּעֲשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂו' (שמות לט:לב)
התורה לא אומרת שעשו מה שה' ציווה, אלא שעשו ככל אשר ציוום. גם בהמשך
כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה: כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵת כָּל-הָעֲבֹדָה. וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָה, וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ--כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', כֵּן עָשׂוּ; וַיְבָרֶךְ אֹתָם, מֹשֶׁה' (שמות לט:מב-מג)רצונו לומר שדייקו בעשיית מלאכת המקדש, בדיוק כאשר צוו. וזאת אות לנו, שבעשיית המצוות במלואן ובדיוק, גם אנחנו נתברך כאשר נתברכו אבותינו.
English
Thus was finished all the work of the tabernacle of the tent of meeting; and the children of Israel did according to all that the LORD commanded Moses, so did they (Ex 39:32)
The Torah doesn't say that "they did what God commanded", rather that they did "all that God commanded". Likewise further on, According to all that the LORD commanded Moses, so the children of Israel did all the work. And Moses saw all the work, and, behold, they had done it; as the LORD had commanded, even so had they done it. And Moses blessed them. (Ex 39:42-43)
That is to say that they were precise in the performance of the construction of the Tabernacle, precisely as they were commanded. And this is a sign also for us, that through precise and full performance of the commandments, we too will be blessed as our forefathers were blessed.
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.