Actions

Difference between revisions of "Devar/5768/Chukat"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768
(New page: {{subst: :devar/Latest}})
 
 
(7 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Shlach 5768|שלח תשס"ח}}
+
{{header|Chukat 5768|חוקת תשס"ח}}
  
 
===עברית===
 
===עברית===
−
{{heb|'''וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם''' {{hcite|p/pt/pt0413.htm#33|במדבר יג:לג}}}}
+
{{heb|'''יֵאָסֵף אַהֲרֹן, אֶל-עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ…''' {{hcite|p/pt/pt0420.htm#24|במדבר כ:כד}} <br>}}
 +
{{heb|'''…וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם, בְּרֹאשׁ הָהָר''' {{hcite|p/pt/pt0420.htm#24|במדבר כ:כח}} }}
  
−
{{heb|עצם הבעיה של המרגלים הוא שלא בטחו בעצמם.  ראו את עצמם כ"חגבים" ולא כבני אדם.  כשראו את תושבי הארץ העזים, הגזימו את חומרת המצב, כי לא האמינו בעצמם וכנראה ששכחו את הבטחתו של בקב"ה שאכן יורישו את תושבי הארץ, עזים או לא.}}
+
{{heb|השם אומר למשה ולאהרון שהגיע קץ חיי אהרון, ושהוא "יאסף אל עמיו" ולא יבוא לארץ הנבחרת.  אהרון שומע את דברי השם, ולא מגיב מאומה.  אותה התגובה ראינו כאשר נספו בניו נדב ואביהוא: '''וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן''' {{hcite|p/pt/pt0310.htm#3|ויקרא י:ג}}. }}
  
−
{{heb|אותו חוסר בטחון עצמי הופיע אצל שאול המלך, למשל: '''וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַפְּלִשְׁתִּי הָאֵלֶּה; וַיֵּחַתּוּ וַיִּרְאוּ, מְאֹד'''  {{hcite|p/pt/pt08a17.htm#11|שמואל א יז:יא}}.  ולעומתו דוד בן ישי, עדיין נער צעיר:  '''כִּי מִי, הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, כִּי חֵרֵף, מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים ?''' {{hcite|p/pt/pt08a17.htm#26|שם כו}}  … '''וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.''' {{hcite|p/pt/pt08a17.htm#45|שם מה}}. ולעומת המרגלים, כלב ויהושע: ''' אַךְ בַּה', אַל-תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ, אַל-תִּירָאֻם ''' {{hcite|p/pt/pt0414.htm#9|במדבר יד:ט}} }}
+
{{heb|השתיקה של אהרון בפני אסונות פרטיים קשה לקבל על הדעת. איך לא בכה ולא קילל, ולא התנהג כשאר בני האדם?  התנהגותו זאת כבר עונה על השאלה.}}
  
−
{{heb|ובימינו אנו, אותו הסיפור חוזר חלילה.  המושלים שלנו חסרי האמונה וחסרי בטחון עצמי, נכנעים לאויבים ערלי-לב המחרפים מערכות ה' אלוהי ישראל.  עד מתי נרשה לעצמנו להמשיך כך?  מתי יבוא צאצא בן ישי להחזירנו לממשל אלוהי?}}
+
{{heb|רוב בני האדם רואים במוות דבר שלילי ומפחיד, שצריך להתרחק ממנו ככל האפשר.  הם סבורים כי רק בחיים הרגילים יש תועלת וכי לאחר המוות יש רק אבדון ובאר השחת.  אבל אהרון הכוהן ידע והבין שאין הדבר כן.  הוא ידע שלצדיקים יש חיים בעולם הבא, כמו שהרמב"ם כותב: '''הטובה הצפונה לצדיקים, היא חיי העולם הבא''' {{hcite|i/1508.htm#1|הל' תשובה ח:א}}.  ולכן ידע שאין לפחד ממוות כי הטובה הנצחית צפונה לו ולבניו שם.}}
 +
 
 +
{{heb|למרות הטובה הגדולה הזאת, לא מיהר אהרון לסיים את חייו בעולם הזה, אלא שקד למלא אחר רצון ה' ולעובדו בכל לבבו.  וכן ידע שברגע שכן יסיים את תפקידו בעולם הזה, יהיה לו שכר מרובה בעולם הבא ולכן לא פחד כלל וכלל, אלא קיבל גזרות ה' בשלווה כי ידע ש'''ה', צַדִּיק יִבְחָן''' {{hcite|p/pt/pt2611.htm#5|תהילים יא:ה}} }}
  
 
{{tag|english}}
 
{{tag|english}}
 
===English===  
 
===English===  
−
'''And there we saw the Nephilim, the sons of Anak, who come of the Nephilim; and we were in our own sight as grasshoppers, and so we were in their sight''' {{hcite|p/pt/pt0413.htm#33|Num 13:33}}
+
'''Aaron shall be gathered unto his people; for he shall not enter into the land…''' {{hcite|p/pt/pt0420.htm#24|Num 20:24}} <br>
 +
'''…and Aaron died there in the top of the mount''' {{hcite|p/pt/pt0420.htm#24|Num 20:28}}
 +
 
 +
God tells Moses and Aaron that Aaron's life has reached its end, and that he "shall be gathered unto his people" and will not enter the chosen land.  Aaron hears God's words, but doesn't react at all.  We saw that same reaction when his sons Nadav and Avihu were taken from him: '''And Aaron held his peace''' {{hcite|p/pt/pt0310.htm#3|Lev 10:3}}
  
−
The fundamental problem of the spies was they didn't have faith in themselves.  The saw themselves as "grasshoppers", and not as humans. When they saw the fierce inhabitants of the Land, they exaggerated the severity of the situation, because they didn't believe in themselves and apparently had forgotten God's promise that indeed they would displace the residents of the Land, whether fierce or not.
+
Aaron's silence in the face of personal disasters is difficult to accept.  How can he not cry and curse, and carry on as other people do? This behavior of his actually answers the question.
  
−
That same lack of self-confidence appeared in King Saul; for example, '''And when Saul and all Israel heard those words of the Philistine, they were dismayed, and greatly afraid.'''{{hcite|p/pt/pt08a17.htm#11|Samuel I 17:11}}.  And as opposed to him David the son of Yishai, who was still a young youth: '''… for who is this uncircumcised Philistine, that he should have taunted the armies of the living God?''' {{hcite|p/pt/pt08a17.htm#26|ibid 26}} … '''Then said David to the Philistine: 'Thou comest to me with a sword, and with a spear, and with a javelin; but I come to thee in the name of the LORD of hosts, the God of the armies of Israel, whom thou hast taunted''' {{hcite|p/pt/pt08a17.htm#45|ibid 45}}.  And as opposed to the spies, Calev and Yehoshua: '''Only rebel not against the LORD, neither fear ye the people of the land; for they are bread for us; their defence is removed from over them, and the LORD is with us; fear them not'''{{hcite|p/pt/pt0414.htm#9|Num 14:9}}
+
Most people see death as a negative and frightening thing, which should be avoided as far as possible.  They think that only normal life is worthwhile, and that after death there is only desolation and destruction.  But Aaron the Cohen knew and understood that it is not so.  He knew that the righteous have a life in the "next world", as the Rambam writes: '''The good which is hidden away for the righteous, is the life of the next world.'''{{hcite|i/1508.htm#1|Laws of Repentance 8:1}}.  Therefore he knew that there is no reason to fear death, because the eternal good awaited him and his sons.
  
−
In our very days, the same story unfolds again.  Our rulers, lacking faith and lacking self-confidence, surrender to our uncircumsized-of-heart enemies, who taunt the armies of God the Lord of Israel. How long will we permit ourselves to continue thus?  When will the descendant of the son of Yishai come, and return us to a Godly governance?
+
Despite this great good, Aaron was not in a hurry to end his life in this world; rather, he diligently strove to fulfill God's will, and to worship Him with all his heart.  Likewise, he knew that at the moment he did finish his job in this world, a great reward would await him and therefore he did not fear at all, but rather accepted God's decrees with equanimity, because he knew that '''The LORD trieth the righteous''' {{hcite|p/pt/pt2611.htm#5|Psalms 11:5}}
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Behaalotcha|Behaalotcha||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Shlach|Shlach|Devar/5768/Balak|Balak}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 12:35, 11 July 2008

בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Chukat 5768 - חוקת תשס"ח
English text below
Send me feedback

עברית

יֵאָסֵף אַהֲרֹן, אֶל-עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ…  (במדבר כ:כד)

…וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם, בְּרֹאשׁ הָהָר  (במדבר כ:כח)

השם אומר למשה ולאהרון שהגיע קץ חיי אהרון, ושהוא "יאסף אל עמיו" ולא יבוא לארץ הנבחרת. אהרון שומע את דברי השם, ולא מגיב מאומה. אותה התגובה ראינו כאשר נספו בניו נדב ואביהוא: וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן  (ויקרא י:ג).

השתיקה של אהרון בפני אסונות פרטיים קשה לקבל על הדעת. איך לא בכה ולא קילל, ולא התנהג כשאר בני האדם? התנהגותו זאת כבר עונה על השאלה.

רוב בני האדם רואים במוות דבר שלילי ומפחיד, שצריך להתרחק ממנו ככל האפשר. הם סבורים כי רק בחיים הרגילים יש תועלת וכי לאחר המוות יש רק אבדון ובאר השחת. אבל אהרון הכוהן ידע והבין שאין הדבר כן. הוא ידע שלצדיקים יש חיים בעולם הבא, כמו שהרמב"ם כותב: הטובה הצפונה לצדיקים, היא חיי העולם הבא  (הל' תשובה ח:א). ולכן ידע שאין לפחד ממוות כי הטובה הנצחית צפונה לו ולבניו שם.

למרות הטובה הגדולה הזאת, לא מיהר אהרון לסיים את חייו בעולם הזה, אלא שקד למלא אחר רצון ה' ולעובדו בכל לבבו. וכן ידע שברגע שכן יסיים את תפקידו בעולם הזה, יהיה לו שכר מרובה בעולם הבא ולכן לא פחד כלל וכלל, אלא קיבל גזרות ה' בשלווה כי ידע שה', צַדִּיק יִבְחָן  (תהילים יא:ה)

English

Aaron shall be gathered unto his people; for he shall not enter into the land…  (Num 20:24)
…and Aaron died there in the top of the mount  (Num 20:28)

God tells Moses and Aaron that Aaron's life has reached its end, and that he "shall be gathered unto his people" and will not enter the chosen land. Aaron hears God's words, but doesn't react at all. We saw that same reaction when his sons Nadav and Avihu were taken from him: And Aaron held his peace  (Lev 10:3)

Aaron's silence in the face of personal disasters is difficult to accept. How can he not cry and curse, and carry on as other people do? This behavior of his actually answers the question.

Most people see death as a negative and frightening thing, which should be avoided as far as possible. They think that only normal life is worthwhile, and that after death there is only desolation and destruction. But Aaron the Cohen knew and understood that it is not so. He knew that the righteous have a life in the "next world", as the Rambam writes: The good which is hidden away for the righteous, is the life of the next world. (Laws of Repentance 8:1). Therefore he knew that there is no reason to fear death, because the eternal good awaited him and his sons.

Despite this great good, Aaron was not in a hurry to end his life in this world; rather, he diligently strove to fulfill God's will, and to worship Him with all his heart. Likewise, he knew that at the moment he did finish his job in this world, a great reward would await him and therefore he did not fear at all, but rather accepted God's decrees with equanimity, because he knew that The LORD trieth the righteous  (Psalms 11:5)


Top: Devar Prev: Shlach Next: Balak



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5768/Chukat&oldid=4000"