Actions

Devar/5770/Korach

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5770
Korach 5770 - קורח תש"ע
English text below
Send me feedback

עברית

וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר-בּוֹ -- מַטֵּהוּ יִפְרָח  (במדבר יז:כ)

אחרי שעדת קורח קמה ברוב חוצפתה וערערה על מנהיגותם של משה ואהרון, ה' ציווה לקחת מטה אחד מכל שבט, ולכנוס אותם אל תוך אוהל מועד. האות שיוכיח מי מן השבטים נבחר לעבודת המקדש היה פריחת המטה של אותו השבט. בסוף: וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים  (שם לג).

הצגת האות הזה נראה מיותרת: שהרי ה' גרם לארץ שתפתח את פיה, והיא בלעה את קורח ועדתו! יותר מזה, אש יצאה מאת ה' ושרפה את שאר המאתיים וחמישים האנשים שמרדו במשה ואהרון -- האם אפשר היה לחשוב שה' רצה במורדים האלה והסכים לעמדתם?

האות הראשון, שהארץ בלעה את קורח ואת עדתו, הסיר מכשול מיידי מבני ישראל. אך אפשר היה לחשוב שהבעיה שלהם הייתה שדיברו אל משה ואהרון בחוצפה -- ולאו דווקא שההתנגדות עצמה רעה. האות השני, שאש שרפה את שאר עדת קורח -- הפיג את התלהבות העם למרד. אבל עדיין היה מקום לחשוב שאילו משה היה נותן להם מבחן יותר "הוגן" -- אזי הייתה תוצאה אחרת. הרי ראו מה שאירע לנדב ואביהוא, בני אהרון, במצב דומה!

לכן היה צורך באות האחרון. רק על ידי מעשה ברור היה אפשר להוכיח לבני מרי האלה שרק באהרון ובניו בלבד בחר ה' לשרת בקודש. פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן -- שלא אבד מתוך בני ישראל. וַיָּצֵץ צִיץ -- רמז לציץ של אהרון, כוהן גדול. וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים -- אלה הכוהנים שמזדרזים לבצע מצוות ה' יתברך.

English

And it shall come to pass, that the man whom I shall choose, his staff shall bud  (במדבר יז:כ)

After Korah's congregation came, with extreme effrontery, and disputed the leadership of Moses and Aaron, God commanded that one staff from each tribe should be brought and collected in the Tent of Meeting. The sign which would show which among the tribes was chosen for the work in the Tabernacle was that the staff pertaining to that tribe would bud. Finally: And it came to pass on the morrow, that Moses went into the tent of the testimony; and, behold, the staff of Aaron for the house of Levi was budded, and put forth buds, and bloomed blossoms, and bore ripe almonds  (ibid 33).

It seems that presenting this sign was unnecessary. After all, God had caused the earth to open up and swallow Korah and his congregation! Beyond that, He made fire come and incinerate the rest the two-hundred and fifty people who rebelled against Moses and Aaron -- was it possible to imagine that God desired these rebels and agreed with their point of view?

The first sign, that the earth swallowed up Korah and his congregation, removed an immediate stumbling-block from the Children of Israel. But it was still possible to think that the problem was in their disrespectful approach to Moses and Aaron -- and not necessarily that resistance was bad. The second sign, that fire burnt the rest of Korah's congregation -- quenched the enthusiasm for rebellion amongst the people. However, they still might have thought that had Moses given them a more "fair" test -- there would have been a different outcome. After all, they had seen what happened to Nadav and Avihu, the sons of Aaron, in a similar situation!

Therefore the third sign was necessary. Only by means of a clear act was it possible to prove to those rebels that God had chosen Aaron and his sons alone, to work in the Sanctuary. It put forth buds -- e.g., Aaron was not destroyed, but remained among the Children of Israel. It bloomed blossoms -- hinting of the piece worn by Aaron on his forehead when serving (the name in Hebrew "ציץ" is the same). And bore ripe almonds -- these are the Kohanim who act expeditiously to perform God's commandments, may He be blessed.



Top: Devar Prev: Shelach Next: Chukat